Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 121a

טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לָאו מִצְוָה וּמַהְדְּרִינַן, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה וְלָא מַהְדְּרִינַן.

Traduction

that performing immersion at its designated time is not a mitzva, and we seek a reed to wrap around God’s name even if it means postponing immersion to the next day, and Rabbi Yosei holds that immersion at its designated time is a mitzva, and therefore we do not seek a reed, since immersion cannot be postponed.

Rachi non traduit

טבילה בזמנה מצוה. דכתיב והיה לפנות ערב ירחץ במים (דברים כ''ג:י''ב):

לאו מצוה. ואי לא משכח גמי האידנא לישתהי עד למחר ולמ''ד לאו מצוה קרא עצה טובה קמ''ל כדי שיעריב שמשו ביום לאחר טבילה שאם ימתין לטבול עד הלילה לא יהא לו הערב שמש עד ליל המחרת:

וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה? וְהָתַנְיָא: הַזָּב וְהַזָּבָה, הַמְצוֹרָע וְהַמְצוֹרֶעֶת, בּוֹעֵל נִדָּה וּטְמֵא מֵת, טְבִילָתָן בַּיּוֹם. נִדָּה וְיוֹלֶדֶת — טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה. בַּעַל קֶרִי — טוֹבֵל וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְבּוֹל! הַהִיא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: דַּיָּיהּ טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה.

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Yosei hold that immersion at its designated time is a mitzva? Wasn’t it taught in a baraita: With regard to a zav and a zava, a male and female leper, one who has relations with a menstruating woman, and a person impure with impurity imparted by a corpse, their immersion is during the day. They immerse at the designated time even on Yom Kippur, when bathing is prohibited. A menstruating woman and a woman after childbirth immerse at night. A man who has had a seminal emission immerses at any point during the entire day after the emission. Rabbi Yosei says: From the time that he recited the afternoon prayer and on he does not immerse. Since he already recited the afternoon prayer, he waits until after Yom Kippur to immerse, and then recites the evening prayer in a state of purity. Apparently, Rabbi Yosei holds that immersion at the designated time is not a mitzva. The Gemara rejects this: In that baraita the reference is not to the Rabbi Yosei most commonly cited in tannaitic literature without a patronymic, Rabbi Yosei ben Ḥalafta, but it is to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who said: Her latest immersion is sufficient. A woman who is uncertain with regard to the correct time for her immersion need not immerse multiple times. She may postpone her immersion until a time when she will be certain to fulfill her obligation, even though it might not be immersion at the designated time.

Rachi non traduit

הזב והזבה כו'. ברייתא זו אצל יוה''כ שנויה בתוספתא דיומא (פ''ד):

הזב והזבה והמצורע ובועל נדה וטמא מת טובלין ביום. משהאיר המזרח ביום השביעי שלהם וטעמא בפ''ב דמגילה (דף כ.) מקרא דביום השביעי מקצת שביעי ספירה ואם חל שביעי שלהם ביוה''כ טובלין כדרכן לאכול תרומה לערב:

נדה ויולדת. טובלות כדרכן בלילי יוה''כ אם חל שביעי שלהם בערב יוה''כ שאינה יכולה לטבול ביום ז' דכתיב בה תהיה בנדתה בהוייתה תהא כל ז' (פסחים דף צ:):

בעל קרי. שצריך טבילה לדברי תורה מדברי סופרים ואפי' אין אוכל טהרות לבו ביום:

ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה. אם ראה קרי לאחר שהתפלל תפלת מנחה שהרי הוא יכול להמתין עד שתחשך ויטבול ויתפלל תפלת ערבית ותפלת נעילה נמי ס''ל שיכול להתפלל בלילה כרב דאמר (יומא דף פז.) תפלת נעילה פוטרת של ערבית:

טובל כל היום כולו. ואע''פ שראה קרי מן המנחה ולמעלה לאחר שהתפלל תפלת המנחה שהרי הוא יכול להמתין עד שתחשך ויטבול לתפלת ערבית אפ''ה טובל ביו''כ מבעוד יום אע''פ שאסור ברחיצת הרשות דטבילה בזמנה מצוה:

אין צריך לטבול. ביום משום זמן טבילה דלאו מצוה לטבילה בזמנה:

דייה לטבילה שתהא באחרונה. במסכת נדה בפרק המפלת גבי אשה שיצאה מלאה ובאה ריקנית ואינה יודעת מתי ילדה דמצרכינן לה ל''ה טבילות לספק ד' טבילות שעליה טבילת זכר לז' או טבילת נקבה לשבועיים ובלילה או שמא יולדת זכר בזוב וצריכה אף טבילת זבה ביום שבעה לספורים שלה או יולדת נקבה בזוב היתה ומשום דלא ידעינן מתי ילדה ואימתי מטי זמן טבילה דידה מצרכינן לה טבילה כל לילה וכל יום שיש לספוקי בזמן טבילתה ופליג ר' יוסי ברבי יהודה עלה ואמר דייה לטבילה שתהא באחרונה לסוף ספורים של נקבה דהיינו לסוף שלש שבועים שאם ילדה נקבה בזוב טמאה שבועיים ללידתה וז' נקיים בשביל הזיבה ולא אמרינן טבילה בזמנה מצוה:

Tossefoth non traduit

הכי גרסי' ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה אינו צריך לטבול. וכן גירסת רש''י ור''ת אבל לא גרסי' אינו יכול לטבול דאפי' מאן דסבר טבילה בזמנה לאו מצוה שרי לטבול כדמשמע בסוף מסכת יומא (דף פז:) דפריך לרב דאמר תפלת נעילה פוטרת של ערבית משום דקסבר דתפלת נעילה בלילה והתניא אור יוה''כ כו' נעילה מתפלל שבע ומתודה בערבית כו' ומשני תנאי היא דתניא כל חייבי טבילות טבילתן ביום נדה ויולדת טובלין בלילה בעל קרי טובל והולך עד המנחה דסבר תפלת נעילה בלילה וטבילה בזמנה לאו מצוה ר' יוסי אומר כל היום כולו טובל דתפלת נעילה ביום אלמא אע''ג דת''ק סבר דטבילה בזמנה לאו מצוה אפ''ה קתני כל חייבי טבילות טבילתן ביום אפילו טמא מת וטמא שרץ שאין צריכין טבילה לתפלה יכולין לטבול והא דפירש בקונטרס דר' יוסי כרב דאמר תפלת נעילה בלילה לא דק דבשלהי יומא (דף פח.) פריך מהך ברייתא דר' יוסי אדר''י דהכא קאמר מן המנחה ולמעלה א''צ לטבול ובההיא קאמר כל היום ומשני דהכא איירי בדצלי כבר תפלת נעילה והתם בדלא צלי ובכולהו רבי יוסי דלא כרב:

רבי יוסי בר' יהודה היא. וא''ת א''כ בשילהי יומא (דף פח.) מנא ליה לרב דההוא ת''ק דברייתא קמייתא דקאמר דבעל קרי טובל עד המנחה אתי כוותיה דתפלת נעילה בלילה דילמא איירי בדצלי וטבילה בזמנה לאו מצוה ור' יוסי סבר מצוה ותנא קמא דהכא הוא ר' יוסי דהתם ויש לומר דסבר דר' יוסי דהכא ודהתם מסתמא חד תנא הוא ותרוייהו רבי יוסי ברבי יהודה דאיירי בטבילת בעל קרי ביו''כ וא''כ קשיא ר' יוסי בר' יהודה אדר' יוסי בר' יהודה וע''כ אית לן לשנויי הא דצלי והא דלא צלי:

מַתְנִי' גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ''כַּבֵּה'' וְ''אַל תְּכַבֶּה'', מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן.

Traduction

MISHNA: If a gentile comes to extinguish a Jew’s fire on Shabbat, one may not say to him: Extinguish, and: Do not extinguish, because responsibility for his rest is not incumbent upon the Jew. However, if a Jewish child comes to extinguish a fire on Shabbat, they do not listen to him and allow him to extinguish it, even though he is not yet obligated in mitzva observance, because responsibility for his rest is incumbent upon the Jew.

Rachi non traduit

מתני' אין אומרים לו כבה. רבנן גזור על אמירה לנכרי משום שבות:

ולא תכבה. אין צריך למחות בידו אלא יניחנו ויכבה:

שאין שביתתו. של נכרי עליהן דישראל אינו מוזהר על שביתתו של נכרי שאינו עבדו:

Tossefoth non traduit

אין אומרים לו כבה. אפי' באיסור דרבנן אמירה לנכרי שבות כדאמרינן לקמן בפרק שואל (שבת דף קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים כו' דמוקי לה בחברו נכרי וכן מוכח בפרק הדר (עירובין דף סז:) גבי נייתי חמימי מגו ביתא:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בִּדְלֵיקָה הִתִּירוּ לוֹמַר ''כָּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד''. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ''כַּבֵּה'' וְ''אַל תְּכַבֶּה'' מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. ''כַּבֵּה'' הוּא דְּלָא אָמְרִינַן לֵיהּ, הָא ''כָּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד'' — אָמְרִינַן לֵיהּ. אֵימָא סֵיפָא, ''אַל תְּכַבֶּה'' לָא אָמְרִינַן לֵיהּ, וְ''כָל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד'' נָמֵי לָא אָמְרִינַן לֵיהּ. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

GEMARA: Rabbi Ami said: During a fire, the Sages permitted to say in the presence of gentiles: Anyone who extinguishes the fire will not lose, so that the gentiles will come and extinguish the fire; it is only prohibited to tell gentiles to do so explicitly. The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports his statement: If a gentile comes to extinguish a Jew’s fire on Shabbat, one may not say to him: Extinguish, and: Do not extinguish, because responsibility for his rest is not incumbent upon the Jew. It can be inferred from the language of the mishna: It is a direct command, e.g., extinguish, that we may not say to him; however, anyone who extinguishes will not lose, we may tell him, which supports Rabbi Ami’s statement. The Gemara rejects this. Say the latter clause of the mishna: Do not extinguish, we do not tell him. It can be inferred that neither do we say to him: Anyone who extinguishes will not lose. Rather, nothing can be inferred from this mishna.

Rachi non traduit

גמ' כבה הוא דלא אמרינן ליה. שעושהו שלוחו ממש:

הא כל המכבה אינו מפסיד כו'. ונכרי מדעתיה דידיה עביד שריא:

אל תכבה הוא דלא אמרינן ליה. שאינו צריך למחות בידו ומיהו גילוי דעתא דלא יפסיד בדבר נמי לא משתרי דאי גילוי דעתא שרי למה ליה למיתני סיפא אין צריך למחות:

אלא מהכא ליכא למישמע מיניה. דודאי מתניתין לאו כולה דוקא אלא חדא מינייהו דוקא או רישא או סיפא ותנא אידך אטו ההיא ולא ידעינן הי מינייהו דוקא דנגמר מיניה:

Tossefoth non traduit

אלא מהא ליכא למישמע מינה. מ''מ קי''ל כר' אמי ובירושלמי אמר שעשה ר' אמי מעשה כזה:

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה וְנָפְלָה דְּלֵיקָה בַּחֲצֵירוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין, וּבָאוּ אַנְשֵׁי גִּיסְטְרָא שֶׁל צִיפּוֹרִי לְכַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁל מֶלֶךְ הָיָה, וְלֹא הִנִּיחָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְכִיבּוּ. לָעֶרֶב שִׁיגֵּר לְכָל אֶחָד מֵהֶן שְׁתֵּי סְלָעִין, וְלָאִפַּרְכוֹס שֶׁבָּהֶן — חֲמִשִּׁים. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר, אָמְרוּ: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ''כַּבֵּה'' וְ''אַל תְּכַבֶּה''.

Traduction

The Sages taught in a baraita: There was an incident that a fire ignited on Shabbat in the courtyard of Yosef ben Simai in a place called Shiḥin. And men came from the fortress [gistera] of Tzippori to extinguish the fire, because he was a steward [apotropos] of the king and they wanted to help him. However, Yosef ben Simai would not allow them to extinguish the fire in deference to Shabbat; and a miracle transpired for him and rain fell and extinguished the fire. That evening after Shabbat he sent two sela to each one of the soldiers who came to his aid, and fifty to their commander [iparkhos]. And when the Sages heard about this, they said: He need not have prevented them from extinguishing the fire, as we learned in the mishna: If a gentile comes to extinguish a Jew’s fire on Shabbat, one may not say to him: Extinguish, and: Do not extinguish, because responsibility for his rest is not incumbent upon the Jew; rather, the gentile may do as he pleases.

Rachi non traduit

גיסטרא. שלטון:

אפטרופוס. ממונה על ממונו:

אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת, בֵּית דִּין מְצֻוִּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּקָטָן הָעוֹשֶׂה לְדַעַת אָבִיו. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי גּוֹי, דְּקָא עָבֵיד לְדַעְתֵּיהּ דְּיִשְׂרָאֵל — מִי שְׁרֵי?! גּוֹי לְדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ עָבֵיד.

Traduction

We learned in the mishna: However, if a Jewish child comes to extinguish a fire on Shabbat, they do not listen to him and allow him to extinguish it, even though he is not yet obligated in mitzva observance, because responsibility for his rest is incumbent upon the Jew. The Gemara seeks to conclude: Learn from this that a child who eats meat from unslaughtered animals or violates other prohibitions, the court is commanded to prevent him from eating it. This mishna would resolve a dilemma that arose regarding that issue. The Gemara rejects this suggestion: Rabbi Yoḥanan said: This mishna is referring to a child who is acting with the intention of fulfilling his father’s will, and therefore one is obligated to prevent him from doing so. However, if a child sins of his own volition, one is not obligated to prevent him from doing so. The Gemara asks: If so, the case with regard to a gentile in the mishna must be interpreted in a similar manner as referring to a case where he is acting with the intention to fulfill the will of a Jew. Is that permitted? It is prohibited to derive benefit from an action performed by a gentile for a Jew on Shabbat. The Gemara responds: This is not the case; the gentile is acting of his own volition. Because he is paid for extinguishing the fire he is not doing so in order to help the Jew.

Rachi non traduit

שמעת מינה קטן אוכל נבלות בית דין מצווין להפרישו. ותקשי לר' יוחנן דאמר ביבמות (דף קיד.) לרבה בר בר חנה דאירכסו ליה מפתחות של בית המדרש ברשות הרבים בשבת דבר טלי' וטליתא ליטיילי התם דאי משכחי להו מייתי להו:

על דעת אביו. בקטן שידע להבחין שהכבוי זה נוח לאביו ועושה בשבילו:

נכרי אדעתיה דנפשיה עביד. ואפילו יודע שנוח לו לישראל הוא להנאת עצמו מתכוין שיודע שלא יפסיד:

Tossefoth non traduit

שמע מינה קטן אוכל נבלות בית דין מצווין עליו להפרישו. צ''ל דמוקי מתניתין כרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה או כר''ש וכשצריך לאותו כיבוי כגון לעשות פחמין דבאיסורא דרבנן מוכח בפרק חרש (יבמות קיד.) דאין ב''ד מצווין להפרישו ונראה דמיירי בקטן שלא הגיע לחינוך דבהגיע לחינוך כיון שחייב לחנכו כ''ש דצריך להפרישו שלא יעשה עבירה וכל הנהו דפריך ביבמות הוה מצי לשנויי כשהגיע לחינוך אלא דניחא ליה לאוקמי בכל ענין והא דבעי לאיתויי התם דאין ב''ד מצווין להפרישו מדקתני תינוק יונק והולך וקתני ובגדול אסור משמע דוקא גדול אבל קטן אפי' בהגיע לחינוך שרי התם ע''כ גדול לאו דוקא בר עונשין דהא במסקנא מפרש טעמא משום דסתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב והאי טעמא לא שייך אלא בבן שתים או שלש שנים:

מַתְנִי' כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶּאֱחוֹז בַּקּוֹרָה, וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן, וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִּישָּׁךְ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר: חוֹשְׁשַׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת.

Traduction

MISHNA: One may overturn a bowl on top of a lamp so that fire will not take hold in the ceiling beam on Shabbat. And similarly, one may overturn a bowl on top of a child’s feces inside the house so he will not touch it and dirty himself, and on top of a scorpion so that it will not bite. Rabbi Yehuda said: An incident came before Rabban Yoḥanan ben Zakkai in his village of Arav, where a person covered a scorpion on Shabbat, and Rabban Yoḥanan said: I am concerned that he is liable to bring a sin-offering because he might have violated a Torah prohibition.

Rachi non traduit

מתני' כופין קערה. של חרס:

על גבי הנר. ובלבד שלא יכבה ואע''פ שנוטל כלי להצלת קורה שאינה ניטלת בשבת הא אותבינן מינה (דף מג.) לרבי יצחק דאמר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל ושנייה בצריך למקומו:

מעשה בא. כפיית כלי על עקרב:

בערב. מקום:

חוששני לו מחטאת. כיון דלא היה עקרב רץ אחריו איני יודע אם חייב משום צידה אם לאו וחוששני לומר חייב חטאת הוא:

גְּמָ' רַב יְהוּדָה וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא וְרַב חָנָן בַּר רָבָא אִיקְּלַעוּ לְבֵי אָבִין דְּמִן נְשִׁיקְיָא. לְרַב יְהוּדָה וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא

Traduction

GEMARA: The Gemara relates: Rav Yehuda and Rav Yirmeya bar Abba and Rav Ḥanan bar Rava happened to come to the house of Avin from a place called Nashikiya. For Rav Yehuda and Rav Yirmeya bar Abba,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source